אפוסטיל

לפני שנתחיל לדבר על איך אנחנו מחתימים את המסמך שלנו בחותמת אפוסטיל ומה היא פרוצדורת ההמשך, עלינו להבין קודם כל מה זה אפוסטיל.

כאמור אפוסטיל היא חותמת הניתנת על ידי המשרד הממשלתי המתאים בהתאם אמנת האג לצורך אימות מסמכים כדי שיוכרו במדינה זרה. ב1978 מדינת ישראל אימצה את אמנת האג משנת 1961 בעניין אפוסטילים. באמנת האג הסכימו ביניהם המדינות החברות על "חותמת רשמית" אשר תהווה חלופה לדרישות שהיו קיימות עד אז לאימות מסמכים – ולמעשה שעדיין קיימים עבור המדינות שאינם חברות באמנה וביניהן כמה מדינות גדולות כגון: קנדה, צ'ילה וסין. לפני הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנה – או לחלופין אם המסמך מיועד למדינה שאינה חברה באמנה – הפעולות הנדרשות עלולות לכלול: אימות תעודה ציבורית ברשות המנפיקה; ואחר כך אימות במשרד החוץ ולאחר מכן בנציגות דיפלומטית.

האמנה גם קובעת את צורת האפוסטיל והפרטים הנדרשים בחותמות: על האפוסטיל להיות ריבוע בעל מינימום 9 ס"מ לכל צלע, ובחותמת תהיינה הכותרת בצרפתית:  "Apostille (Convention de La Haye du 5 Octobre 1961)"

כמו כן ידרשו גם פרטים רבים על מנת להשלים את מראהו של האפוסטיל  – מי היא המדינה החתומה, על ידי מי המסמך נחתם, מה התפקיד של אותו אדם, חותמת של מי (משרד החוץ, בית משפט או לחילופין עובדים אשר הוכשרו לתת מענה אפוסטיל על ידי משרד המשפטים), מיקום בו נחתם האפוסטיל, תאריך, חתימה ומספר.